מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אהרן

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 1.1.10 ברחוב הלח"י ברמת-גן ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה"), בין שני כלי הרכב נשוא התביעה.

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד הנתבע (להלן: "הנתבע") שהינו נהג רכב משאית לחלוקת גז (להלן: "המשאית").

אין חולק כי רכב התובעת נפגע בחלקו האחורי – דלת מטען, פגוש אחורי וכנף אחורית שמאלית, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובעת, רכב התובעת עמד לפני כניסה לחנייה לביתו, הנהג עמד מחוץ לרכב, המשאית עמדה כאשר חצייה על המדרכה וחצייה על הכביש, וכאשר הנתבע ניסה לתמרן פגע עם חלקו האחורי בחלקו השמאלי אחורי של רכב התובעת. לפיכך, הוא אחראי לקרות התאונה ולנזקים בגינה.

לטענת הנתבע, עדותו של עת/1 אינה סבירה. אם הגרסה של עת/1 נכונה, אז כבר בשלב הראשון של נסיעת המשאית הרכב שלו היה צריך להיפגע על-ידי החלק הקידמי של המשאית, ולא היינו רואים אך פגיעה בחלק האחורי. לפיכך, מבקש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

סלע המחלוקת בתיק דנן מי אחראי לקרות התאונה – האם נהג התובעת שנסע לאחור, או האם נהג המשאית שניסה לצאת עם המשאית מהרחוב בו חנה.

כבר עתה אומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את עדויות הנהגים, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסתו של הנתבע על פני גרסתו של עת/1.

העיד בפני עת/1, ציין כי נכנס לרחוב נשוא התביעה, העמיד את רכבו מול שער החנייה על-מנת לפתוח את השער. לטענתו באותה העת, המשאית עמדה בחצייה על הכביש ובחצייה על המדרכה. אמר באילו המילים (עמ' 2): "... פתחתי את השער כדי להכניס את האוטו לחנייה, פתאום הרגשתי שהאוטו זז, הוא נסע רוורס כי יש מכוניות, ושהוא נסע לכיוון הכביש קדימה, עם השפיץ של המשאית אחורה הוא משך לי את האוטו."

וישאל השואל – הכיצד עת/1 הרגיש את האוטו זז, שהרי העיד כי יצא לפתוח את השער, וכשנשאל על ידי בית משפט היכן היה בעת קרות התאונה – האם ברכב או מחוצה לו, השיב כי היה מחוץ לרכב (עמ' 3).

לא זו אף זו בטופס הודעת נהג ציין: "הרכב שלי חנה...". וכשנשאל בחקירתו הנגדית לעניין זה, השיב שכנראה שמי שכתב את ההודעה לא הבין אותו.

בנוסף לאמור, טען עת/1 כי גם השרטוט כפי שמופי ב- ת/1 אינו נכון, ושרכבו היה קרוב יותר לחלק הקידמי של המשאית.

וישאל שוב השואל – מדוע בעדותו כשנתבקש לסמן את מיקומי הרכבים בתאונה, סימן באותו היחס כפי שמופיע בטופס ההודעה?

יתרה מכך, העיד עת/1 כי היו עדים נוספים לקרות התאונה, והמדובר בשכנים שסרבו לבוא וליתן עדותם. משום מה התובעת לא ביקשה מבית-המשפט לזמן עדים אלה לעדות.

כבר נאמר לא אחת שצד הנמנע להביא עד לעדות, הדבר עומד לו לרועץ. שהרי מדרך הטבע מתעורר החשד כי יש דברים בגו.

מנגד, העיד הנתבע כי אכן עמד עם המשאית בחצייה על המדרכה ובחצייה על הכביש ואמר (עמ' 4): "... נכנסתי לאוטו להסתכל בניירת שלי לאיזה לקוח לחלק את מיכל הגז הבא, תוך כדי הסתכלות בנייר 10-20 שניות שמעתי מכה במשאית שלי, הסתכלתי דרך החלון וראיתי בן אדם יוצא ותופס את הראש שלו...".